<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' טרפות</h1>
<h2>דף נ:</h2>
כ' ב' הלכות [ב"ק נ' ע"ב] ההוא תורא דנפל לאריתא אזל מאריה שחטיה אסריה ר"נ כיון דלא שהה מעל"ע, דיש חבט בפחות מיו"ד. וכ"נ דעת הגרי"צ שלא הזכיר באלו טרפות כמה שעור נפילה לחוש לרסוק איברים ובפ' הפרה כ' אמר רב בור שחייבת התורה להבלו ולא לחבטו ושמואל אמר להבלו וכ"ש לחבטו, וא"ת לחבטו ולא להבלו, התורה העידה על בור אפי' מלא ספוגין של צמר, מאי ביניהו, דעביד גובה ברה"ר לרב פטור ולש' חייב, איכא מ"ד הלכתא כש' בדינא ונ' שהלכה כרב דתני ר"ח לסיועי'. ההוא תורא דנפל לאריתא שחטי' מארי' טרפיה ר"נ, אלמא קסבר יש חבט פחות מיו"ד, אותיב רבא לר"נ תנן הי' פחותין מיו"ד טפחים ונפל לתוכן שור פטור מ"ט לאו משום דלית בי' חבטה, א"ל ר"נ לא משום דלית בי' הבלא, אי הכא הא קתני הוזק בו חייב, הא לית הבלא א"ל אין הבלא למיתה, אבל יש הבלא לנזקין עכ"ל אלמא ס"ל להרב כר"נ אף לנפיל' פחות מיו"ד חיישינן. וצ"ע דהא פריך לר"נ מברייתא היתה רה"ר גבוה מן הבית יו"ד טפחים ונפל מתוכה לתוכו פטור מן המעקה, עמוקה רה"ר ממנו יו"ד טפחים ונפל מתוכו לתוכה חייב, ואי יש חבטה פחות מי"ט ל"ל יו"ד, ומסיק אלא ה"ט דר"נ דסבר מכריסה דתורא עד לארעא ד' ואריתא וי"ו, דהוי יו"ד, אשתכח מיו"ד קא מחבט, ואלא מתני' דקתני י"ט כדי להמית, בוי"ו נמי סגי מתני' באיגנדור איגנדורי לבור. חזינא למסקנא דמלתא לר"נ נמי אין חבט פחות מיו"ד וחזי לן טעמיה דהרב כיון דר"נ גופי' מהדר אפרכא דרבא לאו משום דאין חבט פחות מיו"ד, לא, אלא משום דלי' בי' הבלא, אלמא ס"ל לר"נ חבטה איכא פחות מיו"ד, להכי לא שבקינן מאי דפרש בהדי' לתלמידי', ממאי דדחיק תלמודא לאוקמי האי דינא דר"נ גם אליבי' דשמואל, דס"ל אחבטה נמי מחייב, ולדידי' ע"כ צ"ל טעמי' דמתני' דפטריה פחות מי"ט דאין חבט פ' מיו"ד דאיירי באיגנדור, שלא נפל כרסא י"ט כיון שמקום הנפילה אינו עמוק י"ט, ומלתא דר"נ בעומד על רגליו דנפל כרסי' י"ט אפי' נפל לעומק וי"ו. ומדלא אהדר ר"נ הכי לרבא ש"מ דס"ל אפי' באיגנדור יש חבט אף אם נפל פחות מיו"ד, וטעמי' דמתני' דפטרי' פחות מיו"ד לאו משום דאיגנדור אלא אפי' עומד על רגליו פטור היכא דליכא עומק יו"ד דלא מחייב אחבטא אלא אהבלא. ואי קשי' ברייתא אי לא עמוק' רה"ר מן הבית י"ט לא מחייב במעקה, לאו משום דבפחות אין חבט, אלא טעמי' דמעקה דבבית תלי' רחמנא דכ' כי תבנה בית חדש ועשית מעקה, ופחות מי"ט לאו בית מקרי, וקושי' דגמ' דל מיני'... איכא לתרוצי דאם מבחוץ גבהו י"ט בית קרי' רחמנא, דאף בפנים חללו יו"ד, דדרך לחוק בגוואי טפח או חצי טפח לאשויי קרקע, והתורה בתר רובא בתי אזלה, ורובא יש להם לפחות גובה י"ט. ומה דכתיבנא דדעת הרב דכל הני עקולי ופשורי דתלמודא לא נקט אלא לאוקמי הא דר"נ אף אליבי' דשמואל, דס"ל דבור נמי משום חבטה, ה"נ מסתברא לן, דאלת"ה מאי פריך אר"נ ואלא מתני' דקתני אי"ט מחייב ופחות לא ולר"נ פחות מיו"ד נמי חבטה איכא, הא כבר מתרצא למתני' לעיל דטעמא דפטור דהתורה לא מחייבא אחבטה וכרב דאהבלא לחוד מחייבא. ועוד ראי' דלנפילה אין שעור, דבפ' אלו טרפות עקר דין נפולה, ותלמודא שתק ולא מחלק בין יו"ד לפחות מיו"ד, כי היכא דמפרש כל כללי ופרטי דנפולה, מדשתיק אלמא אין שעור לנפולה. ואיכא מרבותא דנקטי מסקנת פ' הפרה להלכה דמצרכי לנפילה שלא מדעתה י"ט מכריסה לארעא וכ"כ בהלכות גדולות חיותה דנפל מאיגרא בדלא ידיעא אי מידלי איגרא או עמיקא אריתא יו"ד פס אסירא משום רסוק א', ואם שהתה מעל"ע ושחטה כשרה בבדיקה. אריא"ר עמדה א"צ מעל"ע, בדיקה ודאי בעיא, הלכה א"צ בדיקה, רב חייא בא"א אחת זו ואחת זו צ"ב. כ' בהלכות, נפלה מן הגג וקיימא ומסגיא כשרה ובלבד שצריכה בדיקה כר"ח ב"א והאידנא לית מאן דבקי ולית תקנתא אלא באשהויי יב"ח ותקנתא דהליכא ל"ק דכיון דאפלגי ריא"ר ורחב"א באסור תורה אחר המחמיר אזלינן. וכולהו רבותא פסקו כרב הלכה אין צריך בדיקה מדאי' פ' התערובות [זבחים ע"ד ע"א] ר"ל מוקי לה דנתערב נפולה בשאר בהמות קדשים ולכך ירעו כולן עד שיסתאבו דמחיים אין להם בדיקה, דקסבר עמדה צריכה מעל"ע הלכה צריכה בדיקה ואמרינן ר' ינאי ור' ירמי' לא מוקי כר"ל דסברי עמדה א"צ מעל"ע, הלכה אין צריך בדיקה, וכיון דר' ינאי רבי' דרי"ו הלכתא כותי' לגבי ר"יו מכ"ש לגבי' ר"ל תלמיד' דרי"ו ומדר"ל ליתא לגבי ר' ינאי הוי ריא"ר הכא ור' ירמי' התם בחדא שטה רבים לגבי' רחב"א וקיי"ל כותיהו, ולי... [חסר] ולא מחוור דר"ל לאו תלמידיה אלא חברי' דרי"ו ולא הוי כייף לי' ולא מידי ובפ' נערה [כתובות נ"ד ע"א] אר"ל זילו הבו לה ואי לא מפיקנא רי"ו מאודניכי, אתו לקמי' דרי"ו אמר להו מה אעשה שכנגדי חלוק עלי, ש"מ בעיני רי"ו הי' ר"ל גדול ממנו.
